פסק-דין בתיק פר"ק 10966-12-09

מונח בפני ערעורו של מר ג'רונימו מונוז (להלן: "המערער") על החלטת המפרק לחברת אקסאנט בע"מ (להלן: "החברה") בתביעת החוב שהגיש המערער.

ביום 1.12.05 נחתם בין המערער לחברה הסכם העסקה שעל פיו החל המערער לעבוד בחברה.

ביום 29.10.09 חתמו המערער והחברה על הסכם סיום העסקה לפיו סוכם שיחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו ביום 31.1.10.

ברם, ביום 10.12.09 נכנסה החברה להליכי פירוק.

המערער הגיש תביעת חוב בה תבע את כל הסכומים להם הוא זכאי בקשר עם הסכם סיום ההעסקה בסך כולל של 139,029 יורו.

המפרק קיבל את תביעת החוב אך בחלקה, כאשר הוא מאשר תשלום בסך של 32,637.20 יורו.

בהחלטתו, דחה המפרק שני רכיבים בתביעת החוב:

1.                  החלק ברכיבי השכר החודשי והוצאות הרכב שמתייחס לתקופה שאחרי מועד הפירוק.

2.                  רכיב עמלות לרבעון 4 לשנת 2009.

טענות המערער בקצירת האומר;

המערער, טוען כי שגה המפרק בכך ששלל את זכאותו של המערער לקבל את רכיבי השכר ותקציב הרכב בתקופה שלאחר כניסת החברה להליכי פירוק.

מנמק המערער כי, יחסי העבודה בין הצדדים לא הסתיימו עם היכנסה של החברה להליך הפירוק אלא עם מתן צו הפירוק אשר ניתן ביום 18.3.10, ולפיכך , לא היה בכך כדי להשפיע על המערער אשר עפ"י הסכם סיום ההעסקה שלו, הסתיימו יחסי העבודה שלו עם החברה כר ביום 31.1.10.

בהתאם לכך, טוען המערער, לא כלל המערער בתביעת החוב דרישת תשלום בגין פיצויי פיטורין וזאת משום שבמועד מתן צו הפירוק לא היה עוד המערער עובד של החברה.

לטענת המערער אף אם ילך לשיטת המפרק לפיה יחסי העבודה הסתיימו עם כניסת החברה להליכי פירוק, אין בכך כדי לפטור את החברה מכל תשלום או חוב כלפי המערער על פי ההסכם ביניהם; לעניין זה טוען המערער כי הוא זכאי לפיצויי הפרה בגין הפרת הסכם סיום העסקה.

להשלמת התמונה מדגיש המערער כי מטרת הסכם סיום ההעסקה בינו ובין החברה, היה הסדרת סיום היחסים בין הצדדים. מלשונו של ההסכם היה ברור כי המערער אינו נדשרש לעבוד בפועל בתקופה זו אלא נדרש רק להיות זמין ולסייע לחברה על פי דרישתה.

כך, לטענת המערער, ההסכם נועד לכלול בתוכו גם מעין פיצויי פיטורין ואף לעגן את הסכמת הצדדים בקשר עם מעין תקופת "הודעה מוקדמת".

אשר לרכיב העמלות שדחה המפרק, טוען המערער כי המפרק שגה בטענתו כי לא בוצעה עסקת מכר ועל כן המערער אינו זכאי לעמלות.

עוד טוען המערער; זכאותו לקבלת עמלה מעסקה, מתגבשת במועד ביצוע ההזמנה על ידי הלקוחות כאשר עפ"י תוכנית העמלות, 50% מן העמלה ישולם במועד ביצוע ההזמנה ו-50% נותרים ישולמו במועד הגבייה. אשר על כן, טוען המערער הוא זכאי למצער לתשלום של 50% מגובה העמלה בגין פעילות שהתבצעה בתקופה שעד 31.1.10 כאמור בהסכם סיום ההעסקה.

סוג נוסף של עמלה היה אמור להשתלם לו בגין הזמנות שנגבו בחודשים פברואר -יוני 2010. לעניין עמלות אלו הוא מציין כי תשלומן תלוי בגביית הכספים מן הלקוחות ועל כן הוא אינו מתנגד להחלטתו של המפרק ותחת זאת מבקש להורות כי ככל שיצלחו פעולות הגבייה אזי יהא המערער זכאי לקבל סכומים אלו.